100 אלף גגות סולאריים: התוכנית שמאחורי המספר

תוכנית הגגות למגורים מבקשת להוסיף יצרני חשמל קטנים רבים. ההשקה, הכלים המתוכננים והפרסומים המאוחרים מסבירים את המטרה וגם מה עוד צריך למדוד.

לחצו על מונח מסומן בקו להסבר קצר.

תוכנית חשמל לאומית יכולה להתחיל בהחלטה מקומית מאוד: האם גג של בית מגורים ישמש גם לייצור חשמל. ב־18 בפברואר 2025 השיק משרד האנרגיה בישראל את תוכנית 100 אלף הגגות הסולאריים, לבתים פרטיים ולבניינים משותפים. המטרה הייתה להוסיף 100 אלף גגות סולאריים למגורים עד 2030. זהו יעד להתקנות נוספות, ולא הודעה שכל המערכות האלה כבר קיימות או מחוברות לרשת.

בהשקה הוצגו כמה כלים: מסלולי תעריף מוצעים, שינויים הקשורים למיסוי, פישוט הליכי חיבור והנגשת מידע. הם הוצגו כחלקי תוכנית שנמצאים בשלבים שונים של קבלת החלטות. תעריף עוסק בתשלום עבור חשמל; הליך חיבור עוסק באישורים ובצעדים טכניים. כשמכנים את שניהם תמיכה, קל להחמיץ את ההבדל המעשי. האחד משנה את החישוב הכספי, והאחר משפיע על האפשרות לקדם את הפרויקט.

התוכנית נמשכה גם לאחר הודעת ההשקה. ב־16 בפברואר 2026 פרסם המשרד עמוד דוח שהציג שוב את היעד של 100 אלף גגות נוספים עד 2030. ביולי 2026 הפנה קמפיין נפרד תושבים לכלי מידע וחישוב. הרצף הזה מתאר תוכנית שמתפתחת ומוסברת לציבור לאורך זמן. הוא אינו מספק כשלעצמו ספירה מאומתת של מתקנים שהושלמו, ואינו קובע אילו מהכלים שהוכרזו חלים על בניין מסוים.

ספירת גגות משאירה גם שאלה חשובה ללא תשובה: כמה חשמל הם יכולים לייצר? הספק מותקן ותפוקת חשמל עונים על שאלות שונות. אפשר לדמיין שתי קבוצות עם אותו מספר גגות, אך עם מערכות בגדלים שונים. הספירה זהה, אולם היקף ציוד הייצור אינו בהכרח זהה. התפוקה בפועל מוסיפה מדידה נוספת. זו השוואה להמחשה, ולא תחזית לתוצאות התוכנית.

עבור משק בית או ועד בניין, כדאי לקרוא את התוכנית כמסגרת להחלטה מסוימת: מה כוללת המערכת המוצעת, מי יהיה בעליה, מה עדיין דורש אישור ואילו עלויות ואחריות יימשכו אחרי ההתקנה? ברמה הלאומית, השאלות המקבילות הן כמה מערכות נוספות מתחברות, איזה הספק הן מוסיפות וכמה הן מייצרות. נתונים כאלה יהפכו את המספר שבכותרת לתמונה של ייצור סולארי פועל בבתי מגורים.