האם חממה יכולה לחלוק את אור השמש עם פאנלים?

מיזם REGACE בוחן ייצור חשמל בתוך חממות פעילות, וממחיש מדוע צריך לקרוא בזהירות נתוני פוטנציאל גדולים.

לחצו על מונח מסומן בקו להסבר קצר.

חממה כבר מגינה על גידולים ומנהלת את האור שמגיע אליהם. מיזם REGACE שואל אם אותו מבנה יכול לשמש גם לייצור חשמל. הנציבות האירופית מציינת את אגודת אלזהראווי בישראל כמתאמת המיזם, ומתעדת התקנות ניסוי בכמה מדינות, ובהן ישראל — תפקיד מתועד במאמץ מחקרי בינלאומי.

הטכנולוגיה של המיזם ממקמת פאנלים פוטו־וולטאיים נעים בתוך החממה, מתחת לכיסוי שלה. מערכת עקיבה מגיבה משנה את זוויתם בהתאם לצורכי הגידולים. REGACE בוחן גם העשרה בפחמן דו־חמצני כדי לתמוך בצמיחה בתנאי אור מופחת. הרעיון הוא לנהל משאב משותף: האור המשמש לייצור חשמל הוא גם חלק מסביבת הגידול של הצמח. המיזם מתאר תועלות רצויות, ולא הבטחה לשיפור היבול בכל מצב.

בהודעה מינואר 2026 הוצגה הערכה בולטת: מבני חממות קיימים יוכלו להכיל כ־23% מההספק הסולארי הנדרש ברחבי אירופה, בהינתן השקעה מספקת. חשוב להבין מה נמדד. זהו חלק חזוי מתוך ההספק הסולארי, ולא 23% מכל החשמל המתחדש שיוצר בפועל. ההודעה אינה מציגה די הנחות יסוד כדי לשחזר באופן עצמאי את ההערכה היבשתית.

המבנים הקיימים הם חלק מהמשיכה לרעיון, אבל חממה היא תשתית חקלאית פעילה. הדיווח על התקופה הראשונה של המיזם מתאר התאמת רכיבים מכניים לחוזק ולבטיחות, ופיתוח פאנלים בעלי תכונות שונות של העברת אור. המשימות האלה ממחישות מדוע שילוב טכנולוגיה סולארית בחממה דורש תשומת לב למבנה ולגידול גם יחד.

השאלות הבאות נוגעות למערכת כולה: תוצאות הגידולים, החשמל השימושי, התשומות הנוספות והעבודה הנדרשת להפעלה. כדאי להתייחס להערכת ההספק הגדולה ככיוון למחקר, ולא כתחזית ביצוע. הסיפור המרכזי הוא הניסיון להתאים ייצור מזון וייצור חשמל לתשתית שכבר קיימת, והראיות שעדיין נחוצות כדי להראות היכן השילוב כדאי.